<h1>ובדורו של צדקיהו היו יודעים שם המפורש שנאמר כה אמר ה' אלהי ישראל הנני מיסב את כלי המלחמה אשר בידכם, איזהו כלי המלחמה זה שם המפורש</h1>
<h2>דף פא:</h2>
גרסינן בשלהי מרובה ת"ר עשרה תנאים התנה יהושע וכו' וקא חשיב להו התם. ופרכינן, ותו ליכא, והא [איכא] דרבי יהודה, דתניא רבי יהודה אומר בשעת הוצאת זבלים אדם מוציא זבלו לרשות הרבים וצוברו כל שלשים יום כדי שיהא נישף ברגלי אדם ובהמה שעל מנת כן הנחיל להן יהושע לישראל את הארץ. והאיכא דרבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה, תנאי בית דין הוא שיהא זה יורד לשדה חבירו לקוץ סוכו של חבירו להציל נחילו וכו', והאיכא דרבי יוחנן, דכי אתא רבין א"ר יוחנן אחד אילן הנוטה וכו'. דכולהו תנאי יהושע נינהו ואם כן נפישי להו. ומשני עשרה תנאים רבי יהושע בן לוי אמרן. רב גביהה מתני בהדיא רבי נחום ורבי כיריים אמרו משום זקן [אחד] ומנו רבי יהושע בן לוי עשרה תנאים התנה יהושע וכו'.
ותימה דקתני להו בלשון ת"ר ואפילו הכי קא פריך תלמודא ותו ליכא, והדר קא משני רבי יהושע בן לוי אמרינהו. כל שכן דקשה דכיון דאמורא אמרינהו [כל שכן] דאיכא למיפרך והא איכא כל הני דאמרינן. ואי איכא [מאן] דדחיק לשנויי רבי יהושע בן לוי אמרינהו וסבירא ליה כהא ברייתא, אם כן מעיקרא מאי קס"ד למירמי ברייתא אברייתא. לישני האי תנא לא סבירא ליה הא דרבי יהודה ורבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה. ותו בין ברייתא בין הני תנאי דקא חשבי לתנאי דיהושע בן נון מנליה לרבי יוחנן אילן הנוטה. ומנלן דרבי יהודה ורבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אית להו הני תנאי. ורבי יהושע בן לוי מניינא מנליה.
ונראה כי רבי יהושע בן לוי זה אין זה רבי יהושע בן לוי תלמידו של רבי חנינא. כדאיתא בפרק הוציאו לו [שבת מ"ט ע"א] אמר ריב"ל לי התיר רבי חנינא לשחוק ולשתות שחלים בשבת. וזה ריב"ל נראה דזקן גדול היה, ובימי התנאים היה, ותלמידו של רבי אלעזר הקפר היה. כדאיתא בפרק כל הצלמים [ע"ז מ"ג ע"א] אמר רבה בר בר חנה אמר ריב"ל פעם אחת הייתי מהלך אחר רבי אלעזר הקפר בדרך וכו'. וקשה לי לומר כן ששנים היו.
ורבי יהושע בן לוי היה לוי, כדאיתא בכל הבשר [חולין ק"ו ע"ב] אמר בר הדיא הוה [קאימנא] קמיה דרבי אמי דאמר לי עד כאן בין לחולין בין לתרומה. ולא תימא משום דרבי אמי כהן הוה, דהא רבי מיעשא בר בריה דרבי יהושע בן לוי הוא דאמר משמיה דריב"ל דהוא לוי עד כאן בין לחולין בין לתרומה.
ומעשיו של רבי יהושע בן לוי כמה היו גדולים שלא נשאל על שבועתו מעולם, כדאיתא בהמדיר בסופו [כתובות ע"ז ע"ב]. ובאגדה דעשרת הדברות מביא על אותו הפסוק דלא תשא מעשה בריב"ל שלא נשבע לשקר מעולם. והיה צדיק גמור. כיון שבא ליפטר מן העולם אמר לו הקב"ה למלאך המות לך ועשה לרבי יהושע כל מה שיבקש ממך. והלך אצלו ומצאו שהיה יושב ועוסק בתורה. אמר לו לרבי יהושע [בן לוי] הקב"ה שלחני אצלך. אמר לו למה. אמר לו גזר הקב"ה ליקח נשמתך וצוני לעשות לך כל מה שתבקש ממני. אמר לו רבי יהושע המתן לי עד שאחזור תלמודי. וכן עשה. כיון שהגיע הזמן בא אצלו. אמר לו הרי אני [להמיתך] בקש ממני כל מה שתרצה ואעשה לך, מפני שגזר עלי הקב"ה שאעשה לך כל מה שתרצה. אמר לו רוצה אני שתראה לי גן עדן. אמר לו הן. לקחו והוליכו לגן עדן. כשהיו בדרך אמר לו תן לי סכינך שלא תבעתיני בדרך. מיד נתנו לו. ובסכין היו בו ג' טיפות של מרה. הטיפה של מות שממנה מתים בני אדם, וטיפה שבה נסרחין, וטיפה שבה פניו מוריקות. והאגדה פליגא אגמרא דידן. דגרסינן בפ"א דמס' ע"ז [כ' ע"ב] דטיפה של מרה תלויה בחרבו וזורקה לתוך פיו של חולה, ממנה מת ממנה מסריח ממנה פניו מוריקות.
כשהגיע לגן עדן אמר לו רבי יהושע העלני מקדם לגן עדן והראני מקומי, העלהו והראהו מקומו, באותה שעה הזכיר רבי יהושע את השם הגדול והנורא הנאמר בשבעים ושתים אותיות וקפץ לתוך גן עדן, ותפס המלאך כנף טליתו ולא השגיח בו רבי יהושע. אמר לו צא ואטול נשמתך. מיד נשבע רבי יהושע ואמר לא אצא מכאן. אמר לו אם כן החזיר לי הסכין. אמר לו איני נותן לך עד שתלך לפני הקב"ה. מיד הלך לפני הקב"ה, אמר לפניו רבש"ע כך וכך עשה לי ריב"ל. אמר לו לך בכל מקום שדר שם, אם תמצא שנשבע לשקר הוצא אותו משם ותהא שבועתו בטילה. אם לא נשבע לשקר מימיו גם שבועה לא תהא בטילה והניחהו לשם. הלך מלאך המות וסיבב כל המקומות ולא מצא שנשבע לשקר מימיו, מיד הניחוהו שם. ועוד (היה) [הוא] שם בחיים בגן עדן. אמר לו החזיר לי הסכין, אמר לו איני נותנה לך, יצתה בת קול ואמרה לו החזיריהו לו שצריך לבריות. אמר לו רבי יהושע איני נותנה לך עד שתשבע לי שלא תטול נשמתן של בני אדם בפרהסיא ונשבע לו. מה עשה מלאך המות הלך ועמד לפני ר"ג אמר לו ראה מה עשה לי חבירך. א"ל ר"ג מה עשה לך סיפר לו כל המעשה. אמר לו ר"ג יפה עשה לך. שוב אמר לו רבן גמליאל בבקשה ממך בא ואשלחך אצלו ואמור לו לרבי יהושע שיחפש כל גן עדן וגיהנם איך [הם] אוצרותיהם וחדריהם, אם יש בגן עדן גוי ואם יש בגיהנם ישראל.
מיד הלך רבי יהושע וחפש כל גן עדן ומצא שם שבע כתות של צדיקים, כת אחת הרוגי מלכות כגון ר"ע וחביריו, כת שניה טבועי ים וכו' נראה לי אותן שנשבו לקלון והשליכו את עצמן אל הים כדאמרינן באגדה דנזיקין [גיטין נ"ז ע"ב]. כת שלישית רבן יוחנן בן זכאי וחמשת תלמידיו. נ"ל דנתקיים חלומו של רבן יוחנן בן זכאי שאמר לתלמידיו שראה בחלומו ונתנה עליו בת קול עלו לכאן עלו לכאן אתם ותלמידיכם ותלמידי תלמידיכם מזומנים לכת שלישית נראה לי כדאיתא בפרק אין דורשין בעריות [חגיגה י"ד ע"ב]. כת רביעית שירד הענן וכסה הגן. כת חמישית בעלי תשובה. כת שישית תינוקות שלא טעמו טעם חטא. כת שביעית ענוים וקדושים שיש בהן מקרא ומשנה ודרך ארץ. ועליהם הכתוב אומר [תהלים ה'] וישמחו כל החוסים בך וכו'. והקב"ה יושב ומבאר להן התורה וכו'. ובאותה אגדה מסיים שלח לר"ג ע"י מלאך המות.
ואחר כך הלך רבי יהושע למקומו בגן עדן. ואליהו זכור לטוב מכריז לפניו פנו מקום לבר ליואי. הלך ומצא לרשב"י דיתיב אתליסר בסתרקי פיזא וכו'. ובבראשית רבה [פרשה ל"ה] פרשת הקשת בענין אחר. ובשוחר טוב [תהלים ל"ו] מזמור נאום פשע לרשע מעשה בריב"ל שהיה עוסק בדברי תורה [עם אליהו זכור לטוב] והיו במערת רשב"י ונתקשה ר' יהושע בן לוי בהלכה אמר לו [אליהו] זכור לטוב מבקש אתה לשאול אותה מרשב"י, בוא ואני מעמיד אותו לך. מיד הלכו וקרא אליהו זכור לטוב לרשב"י. מיד ענה אותו. אמר לו, רבי יהושע בן לוי בא לשאול לך בהלכה. ולא היה חפץ. אמר לו [אליהו] זכור לטוב כדאי הוא בן לוי לראותך, צדיק הוא. אמר לו אילו היה צדיק [לא] היה הקשת נראה בימיו. למה, שכל ימיו של רבי שמעון בן יוחאי לא נראתה הקשת וי"א אף דורו של חזקיהו
